יפה שושני

עמליה – חברות רבת שנים שהחלה עם עלייתה ארצה בשנת ____. למרות כל מה שעבר על עמליה  – ועבר הרבה – היתה עמליה תמיד אופטימית, מלאת שמחת חיים ומלאת אהבה לכל. צחוקה המתגלגל היה סימן ההיכר שלה.

בטרם נישואינו, היתה עמליה כבת משפחה, תמיד השתתפה בשמחות של משפחתי המורחבת, כולל כל אחי ואחיותיי, וכשנישאה עמליה ליצחק היה ייצוג של משפחתנו המורחבת בחתונתה. מאוחר יותר השתתפנו זו בשמחת ילדיה של זו.

במהלך השנים משנפגשנו, גם לאחר שלא התראינו חודשים רבים, המשכנו כאילו נפרדנו רק אתמול.  עמליה הצטיינה בחברות  ובנאמנות ושמרה על קשר מתמיד עימי ועם חברותיה.

אספר אפיזודה קטנה מנסיעתנו המשותפת לאיטליה: טיילנו באיטליה במשך כחמישה עשר ימים, כאשר עמליה הכינה  תכנית  יום יומית לסיורים מרתקים. הספקנו לראות את דרומה של איטליה ואת צפונה. ביום האחרון לפני שובנו ארצה החליטה עמליה כי אנו חייבים לבקר בוותיקן, שכן הייתה זו הפעם הראשונה שלי באיטליה, וזאת למרות שהיא כבר הייתה לא אחת בוותיקן. למרות עייפותה/עייפותינו הרבה לא ויתרה, ואכן  הביקור, בהנהגתה של עמליה  בוותיקן, הווה עבורי חוייה מרשימה.

נועם הליכותיה, צניעותה ומסירותה לבני משפחתה: ליצחק, לילדים, ולכל נכדיה היו ניכרים בכל עיתותיה. עמליה הרעיפה אהבה ללא גבולות על הנכדים, נסיעותיה התכופות, למרות המרחקים, לתמיכה ועזרה לילידם/נכדים למרות הקושי, איפיינו אותה כל כך.

חברות  וידידות האמת שלי עם עמליה חסרות לי כל כך.

תהא נשמתה צרורה בצרור החיים.